כך עושים טכנולוגיה בסין (או: הציונות החדשה)
הערה: היו לי קצת קשיים להתחבר לאינטרנט, ולכן הפוסט הזה מפורסם באיחור.
זהו הסיכום של ה2.4, היום השני ללימודים בשנחאי.המשכנו אתמול את הלימודים בהרצאה של הפרופ’ HE Zhong-mei. נושא ההרצה היה ” Effect of Globalization on China’s Economic Growth”. השיעור המשיך בעצם את השיעור של פרופ’ פנג אתמול.
לאחר ארוחת הצהריים התסתובבו קצת והצטלמנו בקמפוס היפה
בשעה 13:00 יצאנו לסיור באזור Pudong, בפארק ההייטק המדהים שנבנה במקום.
הוכנסנו לחדר ישיבות ענק, ולוסי צ’ן (בשמה המערבי) הסבירה לנו את מהות המקום: פארק העסקים זנג’ינאג הוקם על ידי ממשלת סין לפני פחות מ20 שנה וכיום הוא מרכז למעלה מ5000 חברות מקומיות ובינלאומיות. הסיליקון וואלי של סין.
המקום מציע את כל השירותים הדרושים ליצירת סביבת עבודה אפקטיבית, החל ממרכז גיוס השמה והכשרה, וכלה בשכונות מגורים ייעודיות, בתי ספר פרטיים באנגלית ועוד.הוא משתרע על שטח עצום של 25,000 מ”ר עם תכנונים מתקדמים לבנייה של עוד 75,000 מ”ר.
בפארק יש גם מרכז חממות טכנולוגיות המספקות את כל השירותים האפשריים לסטארט-אפים: טכנולוגיה, גיוס כספים, IP ופטנטים, שיווק והפצה וכו’. רק צריך לבוא עם רעיון.
הקטע המדהים הוא שכל מי שמדברים איתו מספר על כמה הנושא חשוב לסין, ולקהילה, ולעם ונראה כאילו כולם עובדים בתחושת שליחות ומאוד מאוד מאמינים במה שהם עושים.
ממש מרשים.
בזנג’ינאג חזקים גם בשיווק עצמי. במשרדים הראשיים שביקרנו יש אולם תצוגה מרהיב, עם סרטים ומיצגים מדהימים שמראים מה עושים שם במקום. אני לא נשארתי אדיש, זה בטוח.
משם המשכנו ל Semiconductor Manufacturing International Corporation, החברה השלישית בגודלה בעולם ליצור שבבים למחשבים, סלולר וכדומה. אגב International, את ההרצאה על החברה קיבלנו מאשת הPR מאיטליה, ולצידה עמדו מהנדס איטלקי ומהנדס ישראלי ממוצא רוסי. כולם אגב, גרים בעיר ההייטק שנבנתה שם.
למרות ששמנו כיסויי נעליים בניילון, לא התקרבנו לפסי היצור וחבל.
בשורה התחתונה: יש לנו הרבה מה ללמוד מהסינים, בעיקר בכל מה שקשור לתכנון לטווח ארוך, וביצוע של התכנונים האלה… אני מניח שיש שיגידו שהיציבות השלטונית (או היעדר הדמוקרטיה) היא הגורם משמעותי ביצירת תוכניות כאלה, אבל אני בטוח שגם אצלנו, למרות חילופי השלטות התכופים (מדי) אפשר להציב יעדים ולהגיע אליהם. אני בכל אופן ממשיך לחלום…