הטיסה, פרק א: תל אביב - קייב
תכננתי להעלות את החלק הזה במהלך הפסקת הביניים בקייב, אבל האוקראינים האלה רוצים כסף על הWIFI שלהם. שאני אשלם ח”י שקלים על אינטרנט? בעעע….
אז הנה סיכום הטיסה מתל אביב לקייב, פלוס חשיפה מיוחדת ובלעדית.
בצ’ק-אין הודיעו שהמזוודות נוסעות ישירות לשנחאי. אני מקווה ששלי לא תברח למקום אחר. אחרי סיבוב קצר בדיוטי-ממש לא-פרי, עלינו למטוס. פגשתי את אלי שיהיה איתי בחדר במלון ועוד כמה חברי משלחת נחמדים.
הטיסה לקייב עברה בקלות. 2.5 שעות של ברכיים כואבות, אבל לא יותר מזה. אני לא מחשיב את עצמי למבקר אוכל מטוסים (הפעם האחרונה שטסתי הייתה לפני יותר מדי זמן) אבל התמונות מדברות בעד עצמן:
טוב, בסה”כ ארוחת בוקר, לא צריך להתלהב…
מסלול הטיסה סיפק נופים מרהיבים כשטסנו מעל מזרח תורכיה ואוקראינה. והנה החשיפה המיוחדת: הים השחור לא שחור!!! כן, לא תאמינו. הוא כחול לגמרי, עם כל מיני דברים לבנים מוזרים שצפים עליו. הנה ההוכחה:
כשטסנו מעל אוקראינה נדהמתי לראות את כמות השטחים החקלאים שיש במדינה הזו, לפחות בחלק מעליו טסנו. בשלבים מסוימים כל מה שאפשר היה לראות זה שדות, שדות ועוד שדות.
שדה התעופה בקייב דומה מאוד לנתב”ג שלפני טרמינל 3 ולא מספק חידושים יותר מדי. הנה תמונה של האולם בו המתנו לטיסת ההמשך
ב13:10 שעון קייב (שזה 14:10 בארצנו הקטנטונת), ובדיוק מופתי כמעט, המראנו לטיסת ההמשך לשנחאי. המשך יבוא.